רוכסר ניהול פרויקטים בע"מ

01/04/2026

חג שמח ושקט
❤️🇮🇱

27/03/2026

17/01/2026

"רק הזמן לא מחכה לאף אחד"

לפני כמה ימים שמעתי את השיר "למה לא עכשיו" של טונה יחד עם סרנגה ונפלה לי הלסת.

(כן, מילים של שירים טובים נוגעים בי).

בחיים אנחנו כל הזמן מחכים לזמן אחר:

"אחרי נתחתן"

"אחרי הטיול"

"אחרי שהילדים יגדלו".

האמת, זה כנראה אף פעם הזמן הנכון ואם נחשוב על זה - זה פשוט תירוצים לדחות החלטות.

תתפלאו לשמוע,

גם בניהול פרויקטים, ההתמכרות לדיבורים על עתיד כמו:

"אחרי שנקבל היתר",

"אחרי שנעבור וועדה",

"כשנעלה על הקרקע".

חוסר הוודאות בענף הבניה הוא דבר שלא ניתן לערער עליו,

אך ההתמכרות לדחות החלטות ולרדת לפרטים זו המחלה החוזרת של הענף.

במקום לצלול לפרטים, לגייס יועצים, לתאם כל מה שניתן עכשיו,

דוחים את ההחלטות ומשאירים את התיאום ל"אחר כך".

אני מאמין שניהול נכון הוא היכולת לקחת את אי-הוודאות של העתיד, ולזקק ממנה פעולות מדויקות שקורות עכשיו.

אל תחכו לרגע האחרון,

הדיוק שלכם היום הוא השקט שלכם מחר.

#ניהולפרויקטים

#בנייה

#תיאוםתכנון

#נדל"ן

31/12/2025

שנת 2026 - צמיחה פנימית

הרבה מאוד זמן אני חג סביב הנושא כי הצמיחה וההתפתחות מגיעים מבפנים.

אז מאמצע 2025 ואני והחברה שלי צמחנו הרבה :

בעוד לקוחות, בעוד שירותים ובעוד הבנה שההתפתחות האמיתית מגיעה כאשר משקיעים פנימה-
ההדים נוצרים באופן אוטומטי.

(וכן- לי אישית היתה גם צמיחה פיזית שהלכה וגדלה 😁)

שנים שאני מדבר וחושב על התפתחות בצורת ספירלה,
בימים האחרונים נחשפתי לסמל הזה-

סמל הכרת תודה
ותתפלאו לראות
שגם הוא - ספירלי.

מאחל לכולנו כי שנת 2026 מוצלחת, עם המון צמיחה והכרת תודה
בכל התחומים 🙏❤️🇮🇱

20/12/2025

מכירים את “תרגיל הקבר”?

תרגיל קשוח מאוד.
יש כאלה שלוקחים אותו עד הסוף וממש מדמים מצב שבו קוברים אותם.
בשלב הזה אתה שומע את האנשים האהובים עליך מדברים עליך, מתאבלים, מספרים מי היית בשבילם.
אתה שומע קולות קרובים.
וגם קולות רחוקים.
ושם, בלי פילטרים, מתחיל מונולוג שלא משאיר הרבה מקום לבריחה.

כל החיים עוברים לך בראש:
המשפחה.
החברים.
העבודה.
האנשים שפגשת בדרך.
ואתה שואל את עצמך בכנות:
איזה איש משפחה הייתי?
איך הייתי מול חברים?
איך הייתי בעבודה, מול קולגות, עובדים, לקוחות?

השבוע עברתי טלטלה רגשית.
כזו שבלי שהתכוונתי – זרקה אותי בדיוק לשם.
לדימוי הזה.
ומה שעלה לי חזק מהכול הייתה חמלה.
חמלה למה שיש.
חמלה למשפחה שלי.
חמלה לאנשים שסביבי.
חמלה לעבודה ולעשייה שלי.

אבל יחד עם החמלה, עלו גם המקומות הפחות טובים.
הנקודות שאני כבר לא יכול להחליק.
הרגלים שכבר אי אפשר להצדיק.
וברגע הזה, כשאתה באמת כן עם עצמך,
זו קריאת השכמה.

לא ממקום של אשמה,
אלא ממקום של בחירה.
לטפל.
לשנות.
לדייק.

אפשר לקרוא לזה “לידה מחדש”.
זה נשמע דרמטי – אבל לפעמים זו פשוט האמת.

מהטלטלה הזו יצאתי מחוזק.
כלפי המשפחה שלי.
כלפי העבודה שלי.
וכלפי עצמי.

13/12/2025

אם יש לך כ־3 שנות ניסיון בתחום הביצוע
ובא לך לעבור לשלב הבא,

לתפקיד שדורש
* ראייה רחבה של פרויקטים מקצה לקצה
* מעורבות בתכנון, רישוי וביצוע
* עבודה מול מתכננים, יזמים וקבלנים
* ניהול מכרזים ופיקוח בשטח

אנחנו מחפשים אותך.

רוכסר ניהול פרויקטים בע״מ מחפשת
שחקן/ית נשמה,
אדם רציני, עם ראש גדול,
שמעוניין/ת להצטרף לצוות מקצועי ולגדול יחד איתנו.

קו״ח רלוונטיים ניתן לשלוח ל־
[email protected]

נשמח לשיתוף הפוסט לאנשים רלוונטיים 🙏

תודה רבה,
עקיבא רוכסר

03/12/2025

מה באמת חשוב

22/11/2025

כשאתה מחזיק חזק מדי, אתה מפספס.

לפני כמה ימים הלכתי לרענון ירי.
לא "רענון" של 30 כדורים ולצאת לידי חובה שהמדינה דורשת פעם בשנה וחצי…
אלא אימון אמיתי ורציני ב-E.R Defence בהובלת ארז רז (ממליץ בחום).

עברו בערך 15 שנה מאז שעבדתי כמאבטח ובואו נגיד שהייתי חלוד ברמות 😅
אבל נהניתי מכל רגע. מהמקצועיות, מהדיוק, מהאנשים.
והכי מצחיק?
הטעויות שהיו לי אז… חזרו אחת-לאחת.
זיכרון שריר – עובד לשני הכיוונים.

הטעות הכי בולטת שלי:
אני מחזיק את האקדח חזק מדי.

כשמחזיקים חזק מדי את האקדח, כל אצבע מפעילה מתח וכוח שונה האקדח מתחיל לרעוד – והמטרה מתפספסת.

ארז אמר לי משפט שלא יצא לי מהראש מאז:
“אחיזה חזקה מדי מפספסת.
אחיזה נכונה, עמוקה, עם יד שנייה שתומכת – פוגעת בול.”

בדרך הביתה זה התחבר לי בול לעסק ולניהול:
* כשאנחנו מחזיקים חזק מדי דברים בחיים:
לקוחות, עובדים, משימות, החלטות,
אנחנו נכנסים ללחץ, מאבדים דיוק, ומפספסים.

* כשאנחנו עובדים מתוך אחיזה יציבה ולא לוחצת,
עם כיוון ברור למטרה,
ומתבססים על היד השנייה:
משפחה, חברים, קולגות ואנשי מקצוע –
הפגיעה הרבה יותר מדויקת.

זה נכון לירי.
זה נכון בעסק.
וזה נכון בחיים.

יצא פוסט טיפה מיליטנטי…
אבל אני לגמרי לקחתי מזה שיעור.
מקווה שגם אתם.

אם אתם חמושים, פנו לארז רז האלוף ולקבוצות אימונים שלו,
מקצוענות אמיתית


https://chat.whatsapp.com/FKYGD373hDHFEDN2YGWobu?mode=wwt

06/11/2025

קהילת המושבה - מחברת את החולמים, יזמים, בעלי עסקים, אנשי עסקים, משקיעים ונותני שירותים עסקיים בראשון לציון והסביבה.

קיימת מ 2015

המפגש ב 24.11 זה מפגש חזרה לשגרה
עיקר הדגש הוא על נטוורקינג אפקטיבי בין בעלי עסקים, יזמים ומשקיעים בעיר.

ובנוסף נדבר על 3 נושאים בהרצאות קצרות וממוקדות - שיעזרו לחברי הקהילה לפתח 3 שרירים עסקיים חשובים ל-2026

1. *גיוס עובדים* לעסקים קטנים. איך צומחים ומגייסים נכון עובדים שנשארים.

2. *שיווק* איך נבנה תקציב שיווק מתאים ל 2026

3. *נטוורקינג* איך עושים את זה בקלילות וביעילות ואשכרה מייצרים כסף מקשרים איכותיים

מוזמנים להירשם בקישור הבא: https://hamoshava.zite.so/

11/10/2025

ריגשתם ממש עם כל הברכות בכל הפלטפורמות האפשריות.
אז אם לסכם את השנה הראשונה בעשור שאומרים שהבינה נופלת עלינו,
כמה דברים שאני הבנתי:
(בסעיפים, כמו שאני אוהב 😊)

1. המשפחה שלך זה הדבר הכי חשוב, כל השאר הבל הבלים.

2. בריאות, בריאות, בריאות-
נוטים לזלזל בה, בשנייה היא מתהפכת עליך ורק אז מעריכים אותה.

3. למצוא את הדבר שאתה קם "בקפיצה" של התלהבות בבוקר,
גם אם לא ישנת יותר מדי וגם עם זה ב 5 בבוקר-
שיש דרייב פנימי, זה לא משנה בכלל.

4. למצוא תמיד אתגרים חדשים,
כאשר אתה נמצא במקום ש"קל לך מדי" "נוח לך מדי"-
חפש אתגר נוסף.

5. לתרום מעצמך:
תרום לאחרים, תרום לסביבה, תעזור כמה שאפשר-
אתה לא פרייאר,
זה יחזור אליך.

6. תגדיר "זמן לעצמך" ובאמת תעמוד בו-
אני מגדיר ביומן כל יום בערב,
זה לא באמת תמיד לעצמי, זה זמן עם המשפחה והילדים- שזה הכי חשוב (אמרנו בסעיף 1).

7. תשכח מביטויים כמו "לא נעים",
"לא עכשיו" ו"לא מתאים"-
אם אתה רוצה משהו באמת, לך על זה עד הסוף-
מקסימום, יגידו לך לא / יענו אח"כ.

8. "מי שמרחם על אכזרים, סופו שיתאכזר לרחמנים"-
תהיה חד וברור בדברים שאתה רוצה וצריך בעבודה ובחיים- ותעמוד עליהם,
אין מקום לוויתורים,
בסוף- זה מתהפך עליך.

9. ההתפתחות שלנו היא "פנימה" – לא "החוצה".
אין מה לרדוף אחרי כל דבר שתחשבו: כסף ,קריירה, אהבה.
תחזקו את עצמכם ואת הערך העצמי שלכם בפני עצמיכם, זה ישדר את זה לעולם-
ואז יגיעו אליכם.

10. כתבתי בלשון זכר, כמובן שזה פונה לכל המינים 😊

צילם בלי שאשים לב בכלל, פלג רוכסר, בן 6.

באהבה
עקיבא רוכסר ❤️

31/08/2025

בסופ"ש יצא לי לשמוע פרק של חיות כיס – "אל תאזינו לזה במהירות 1.5"

https://lnkd.in/dyj7sVCZ

פתאום קלטתי, כמה התרגלנו לחיות כולנו ב"פאסט פורוורד".

הכל חייב להיות ממש מהיר:
* לקרוא כתבות בכותרות בלבד.
* לשמוע הודעות מוקלטות בוואטסאפ במהירות מהירה.
* לראות סרטונים ולגלול ברשתות החברתיות, במקום לראות סרט באורך מלא.

אבל מה המחיר?
אנחנו צורכים הרבה יותר- כביכול.
בפועל, אנחנו מבינים הרבה פחות!

מאבדים את היכולת לשהות, להקשיב לעומק, להרגיש את הניואנסים.
הלחץ לרוץ קדימה כל הזמן, בסוף שוחק אותנו, וגם את המוח.

חמור יותר, שהמוח מתרגל למהירות "המהירה",
ואז המציאות "הרגילה", נראית לנו איטית ו"משעממת".
אז אנחנו חייבים לעשות כמה דברים במקביל- כי אנחנו יכולים.
בתכלס, האיכות של ההבנה של הדברים נהיית נמוכה מאוד.

ופה בדיוק נפל לי האסימון:
זה לא קורה רק בצריכת תוכן!

בניהול פרויקטים, אני פוגש יזמים או מנהלים שמנסים להריץ את התהליך על "מהירות 1.5".
מדלגים על שלבי תכנון, מקצרים תהליכים, לוחצים על הצוות "שיסגור פינות".

ניהול פרויקטים (והאמת שגם החיים) דורשים לדעת לא רק לרוץ, אלא גם לעצור.
להקשיב, להבין, להעמיק
ואז להמשיך קדימה עם כיוון ברור.

אולי לא נצליח לעצור את העולם מלרוץ על מהירות 1.5.
אבל לכל אחד מאיתנו יש את הכפתור הפנימי שמחזיר למהירות הנכונה.
השאלה היא – מתי נבחר ללחוץ עליו?