13/10/2026
אין לערב דעה פוליטית שבמחלוקת לגיטימית עם בקורת מקצועית של הליך משפטי.
הפוסט הנ"ל היה טוב יותר לו עו"ד שקלאר היה נמנע מלציין יותר מפעם אחת שהוא רל"ביסט.
משפט דמיקולו;
אמנם אני מת להחליף את ממשלת ההרס והחורבן בממשלה שפויה ונורמלית, אבל מאז ומתמיד סברתי שמשפטו של ביבי הוא פארסה, החל מהחקירה, המשך בסעיפי האישום וכלה באינטרס הציבורי, יותר נכון העדרו, לנהל משפט של עשרות מליונים על סיגרים ושמפניות ולהצית את המדינה.
מפעם לפעם דעתי מתחזקת.
עכשיו עומד על הדוכן התובע עצמו, זה שהכין וחתם והגיש את כתב האישום. שבלעדיו, לפי חוק היסוד, לא ניתן לפתוח בחקירה או לנהל חקירה נגד ראש הממשלה - היועמ״ש בדימוס אביחי מנדלבליט בכבודו ובעצמו. ובענין הזה, הסניגור שבי, איש המקצוע, גובר על הרלביסט המובהק שהנני.
תקשיבו רגע לחילופי הדברים המטורפים שהיו באולם בית המשפט, כי הם מנערים את כל מה שחשבנו על צדק במדינה הזו.
השופט בר-עם הסתכל ישירות על התובעת יהודית תירוש ושאל אותה שאלה פשוטה: ״אם יתברר שלכל המחדלים והטענות של ההגנה לגבי הדרך שבה נחקר התיק יש בסיס, מה המשמעות?״
ותירוש, בלי למצמץ, ענתה את האמת המשפטית היחידה: "שבית המשפט יזכה את הנאשם".
בתור עורך דין פלילי שמלווה לקוחות יום-יום מול המערכת, אני חייב להסביר לכם מה קרה כאן בשפה פשוטה.
המשפט הפלילי בישראל מחזיק בכלי סופר-דרמטי שנקרא "הגנה מן הצדק".
הרעיון מאחוריו פשוט:
זה בכלל לא משנה אם אדם אשם או חף מפשע - כי אם המשטרה והפרקליטות רמסו את החוק, השתמשו בכוח דורסני, ועשו קיצורי דרך אסורים כדי להשיג ראיות, בית המשפט רשאי לעצור את המשחק ולזרוק את התיק לפח. מדינה לא יכולה להילחם בפשע באמצעות עבריינות של רשויות האכיפה עצמן.
כשאביחי מנדלבליט עלה לדוכן העדים,
המסיכה נשרה מעל תירוצי הפרקליטות. הוא אישר בקולו שחוקרי המשטרה ורשות ניירות ערך ניהלו עשרות פעולות חקירה בתיק 4000 עוד לפני שבכלל ניתן אישור רשמי לפתוח בחקירה נגד ראש הממשלה. הם דגו חומרים פרטיים מתוך יומני המעונות שנאספו עבור תיק אחר לגמרי, והשתמשו בהם ללא סמכות.
חמור מכך, מתברר שהמשטרה הקימה עמדות האזנת סתר למקורבים כמו נתן אשל ולבני משפחת נתניהו, ועשתה זאת באופן עצמאי לחלוטין ובלי לעדכן את היועמ"ש, שהודה שזה הרתיח אותו בזמן אמת. תוסיפו לזה שימוש ברוגלות סייבר התקפיות שהוסתרו משומר הסף, ותרגילי חקירה דורסניים ופסולים שהפעילו על עדי מדינה כמו ניר חפץ באמצעות איומים על חייהם האישיים, ותקבלו מערכת שפעלה כגוף עצמאי ללא פיקוח.
חוקי היסוד שלנו הם לא המלצה.
הם כרטיס הכניסה של המשטרה לחקירה, ופתיחה בהליכים בלי אישור מפורש מראש והחתמת צווים בדיעבד היא פגיעה אנושה בזכות להליך הוגן.
באנלוגיה פשוטה, זה כמו משחק כדורגל שבו השופטים מגלים שהקבוצה היריבה שיחקה עם 12 שחקנים על המגרש והבקיעה שערים בנבדל ברור. אי אפשר להגיד נו טוב, בואו נמשיך לשחק כאילו כלום. הדרך היחידה של השופטים להגן על התנאים הבסיסיים של המשחק, ולהבהיר למשטרה שיש דין ויש דיין, היא לשרוק לסיום ולפסוק על זיכוי.
תחושת הצדק וההגינות הבסיסית של כולנו דורשת שאם ההליך עצמו זוהם באופן פושע, התוצאה היחידה של המשפט הזה חייבת להיות זיכוי מהדהד.
ומה שהכי מטריד אותי שכל המשפט הזה משמש ככלי ניגוח בידי הביביסטים כדי שממשלת הדמים והמשתמטים והמושחתים תמשיך לכהן ולהרוס את מוסדות המדינה ..
