שפר רונן מהנדסים- הנדסה ושימור מבנים

10/09/2026

02/09/2026

מי שהולך בימים אלה בסיורי סליחות ברובע היהודי, בטח עצר להביט בצריח מגדל דוד, אולי גם נכנס לראות מקרוב.
מה שפחות ידוע זה שעד לא מזמן, זה היה ממש מסוכן.

צריח מגדל דוד הוא חלק מהמצודה ההיסטורית של ירושלים - מבנה שמשקף רבדים עתיקים של הסיפור הירושלמי: שרידים מתקופת בית שני, מהתקופה ההלניסטית וההרודיאנית, ואפילו שרידי חומה מימי בית ראשון. בתקופה העות'מאנית שימש כמסגד לחיילי הקסרקטין, במהלך רעידת אדמה היסטורית קרס חלקו העליון ושוקם, ובתקופה הבריטית הוחלפה כיפתו העגולה בכיפה מחודדת יותר.

כשהגענו לתכנן את השימור, המבנה היה במצב מדאיג:
סדקים עמוקים חצו את הצריח מלמעלה למטה, אבנים התפוררו ואף חסרו במקומות שונים, ובבסיס הצריח התגלו בעיות מבניות חמורות. חלקו העליון היה במצב הגרוע ביותר - עד כדי סכנת נפילת אבנים, והאזור נסגר למבקרים.

איך משקמים צריח שבנוי מעל מבנה קיים ופעיל, בגובה רב וללא גישה נוחה לציוד ולמנופים?
ואיך פותרים בעיה שמקורה בפנים - קלמרות ברזל שחיברו בין האבנים, החלידו והתנפחו עד פי 7 מנפחן המקורי, ופירקו את האבן מבפנים?

הפתרון היה: להחליף את הברזל - בבזלת.

לפני שנגענו באבן, ליווה אותנו ניטור מדעי של מומחי אוניברסיטת פדובה באיטליה, שגילה שהסדקים במבנה נפתחים ונסגרים בהתאם לשינויי מזג האוויר - זו היתה הוכחה שהמבנה יציב ולא בסכנת קריסה מיידית, ורק אז יכולנו לתכנן את השיקום והשימור.

פיתחנו שיטת חיזוק המבוססת על סיבי בזלת - סיבים ארוכים הנמתחים מסלע הבזלת במפעל ייעודי, ומשמשים במצב מגולגל כמו חבל.
בניגוד לברזל, הבזלת לא מחלידה, לא פוגעת באבן ועמידה בפני סיד. קדחנו באבנים, מילאנו את החורים בחומר מליטה בסיסי שלא פוגע בהן, וקשרנו אותן בעזרת חבלי הבזלת במתיחה - כך נוצרה מערכת קשירה גמישה בין האבנים.

לאבני הזיז המורכבות, שלא ניתן היה להחליף בשל מורכבותן ההנדסית וחשיבותן ההיסטורית, התקנו מוט מתיחה עם פלטה שנכנס עד סוף האבן בקידוח - הידוק ההברגה החזיר אותן צמודות לעומק הקיר.

אז פעם הבאה שתעברו ליד המצודה בדרך לרובע - תדעו שמתחת לאבנים העתיקות האלה, עם כל ההיסטוריה והמורשת, יש גם סיפור הנדסי שקט משלהן.

וכמובן, כמו תמיד הפרוייקט נעשה בשיתוף פעולה עם ידידנו
מגדל דוד מוזיאון ירושלים
יוסי וקנין, רשות העתיקות – שערך מחקר היסטורי מקיף וליווה את העבודות בשטח רשות העתיקות
אדריכלים, משמרים ומפקחי שימור ממינהל השימור
קרדיט לתמונות יהודה ועקנין

02/08/2026

26/07/2026

חשבתם פעם איך משמרים מבנים מתחת למים?

עכו העתיקה היא העיר היחידה באגן המזרחי של הים התיכון, מלבד ירושלים, שעדיין עומדת מוקפת בחומותיה ההיסטוריות. החומה הימית הדרומית שלה נבנתה בתקופה העות'מאנית, בשלבים, במקום שבו פעם עגן הנמל הצלבני - היום היא הגבול הטבעי בין העיר לים.

עם השנים הרבות שחלפו, חלקיה התחתונים של החומה קרסו, והמסד שלה - שיושב על שכבות ארכיאולוגיות מתקופות שונות - איבד את יציבותו.

אז איך מייצבים חומה עתיקה כשהבעיה נמצאת בתוך הים עצמו???

התשובה: מזיזים את הים :)
הוקמו סכר ומעגן יבש לכל אורך חזית החומה, עד לסלע שבתחתית הים, ובתוך המרחב היבש הזה עבד הצוות.

התנאי היה ברור מראש: רק חומרים ושיטות מסורתיות - שימור זה שימור. חומרי מליטה על בסיס סיד המותאמים לשימוש תת-ימי, שחזור המסד ב"בטון עתיק" בשיטת היציקה המקורית.

שנתיים ארך הפרויקט, כחלק ממיזם רחב יותר לשימור כלל החומות המקיפות את עכו העתיקה.

תוצאות הפרויקט זכו להכרה בינלאומית, והוכיחו שניתן לשמר חומות ימיות עתיקות - תוך שמירה על אותנטיות המבנה.

מתרגשים גם? כנסו לאתר שלנו לקרוא בהרחבה על הפרויקט המדהים הזה https://shimureng.com/%d7%a2%d7%9b%d7%95-%d7%97%d7%95%d7%9e%d7%94-%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%aa-%d7%93%d7%a8%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%aa/

קרדיט לתמונות: החברה לפיתוח עכו

13/07/2026

בית טמפלרי בן 150 שנה. קונסוליה אמריקאית לשעבר. וחניון.

ככה זה נראה כשהגענו לבית שומאכר בחיפה.

1870 - יעקב פרידריך שומאכר, מראשוני המתיישבים הטמפלרים בעיר, בונה בית מגורים.
תוך שנתיים הוא הופך לקונסוליה האמריקאית בחיפה, ונשאר כזה עד 1904. אחרי מותו ב1891-בנו גוטליב שומאכר, מהנדס ומתכנן בעצמו, ממשיך לפתח את המבנה עד 1911.
שלושה אגפים, סגנון טמפלרי מסורתי, נגיעות מקומיות.

ואז השנים עשו את שלהן.

תוספות בנייה שלא שייכות למבנה המקורי, קומה עליונה נטושה שבה טרמיטים אכלו את קורות העץ, תקרת בטון ופלדה שאיבדה יציבות, מרפסת זיזית שכל רוח איימה עליה, סדקים בכל מקום ואבן טמפלרית מקורית שהתחילה להתפורר.

והחצר? זו שהייתה פעם הפנים היפות של הבית – הפכה לחניון.
הבית כולו נעלם מהעין.

אז איך מצילים מבנה שכל חלק בו רוצה לקרוס, בלי לגעת בסיפור שהוא מספר?

לא מחליפים – מייצבים.

תקרת הבטון והפלדה נבנתה מחדש.
המרפסת הזיזית קיבלה מערכת עץ חדשה וטיפול נגד קורוזיה בזיזי הפלדה. האבנים שהתבלו יוצבו ביציקות סיד, לא הוחלפו בשרירותיות.
מותחני הפלדה, שהפסיקו לתפקד, חזרו לעבוד עם עיגון משופר.

ובתוך כל זה - גם חשיפה וטיפול בשכבת ציורי הקיר שהתגלתה במבנה.

היום זה מלון בוטיק – מלון מילה.
הסיפור המלא, עם כל האתגרים ההנדסיים שלא הזכרנו כאן, מחכה באתר שלנו, פה בקישור https://shimureng.com/%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%95%d7%9e%d7%90%d7%9b%d7%a8-%d7%97%d7%99%d7%a4%d7%94-2/

וכמו תמיד, שמחנו לעבוד בשיתוף פעולה עם
היזמים משפחת גרוסברגר
אמיר פרוינדליך תיק תיעוד ויועץ שימור
קן התור הנדסה ובניין קבלן מבצע

08/07/2026

מה יקבע אם קיר שימור ישרוד רעידת אדמה?
איך מודדים חוזק של קיר אבן? לפי חוזק האבן עצמה?
עם השאלות האלה אנחנו מתמודדים כל יום,
ואם מעניינת אתכם התשובה- מוזמנים לקרוא את מה שכתב אהרון לוי מהנדס במשרד, פה בקישור https://lnkd.in/p/dFQBCQWi

28/05/2026

השבוע יצא צוות המשרד ליום גיבוש בתל אביב
שתי עצירות, שני מבנים לשימור,
שתי זוויות שונות של אותו עולם.

התחלנו באתר בית הכנסת הגדול, שבו אנו מובילים את תכנון הקונסטרוקציה.
לחלקנו זו הייתה הפעם הראשונה שראינו את המבנה מחוץ למסך המחשב – אחרי שעות של תכנון, שרטוט והדמיה.
יותם כרמל ידידנו מחברת קן התור הנדסה ובניין, איתם אנחנו עובדים לא מעט, העביר לנו סיור מעניין ומרגש.

משם עברנו לירקון 70 – לסיור במלון דירות מיוחד ומרשים, גם הוא מבנה לשימור.
אדריכלות השימור ועיצוב הפנים הם מעשה ידיה של מיכל שפר Schaffer Architects – ביתו של יעקב שפר שותף במשרד.
בסיור, מיכל נתנה לנו הצצה לעולם התכנון האדריכלי והביצוע במבנים לשימור – זווית שרגילים פחות לראות מהצד ההנדסי.
היה מרתק.
וכמובן, אי אפשר בלי ארוחה מפנקת וזמן איכות יחד. היה כיף לצאת,
לראות את הדברים כולנו יחד בשטח, ולהיזכר כמה העבודה שלנו היא לא רק תכנון, אלא שמירה על ההיסטוריה של הארץ שאנחנו כל כך אוהבים.